טקס חנוכת הסביל בלוד נובמבר 2009

חזרה לדף פעילויות

 

ב-18 בנובמבר 2009 חנכנו בטקס מרשים בחסות השר ברוורמן ויו"ר הועדה הממונה את סביל סובייח אותו שיקמנו לאחרונה בעיר לוד. המבנה היה מוזנח וכמעט נהרס כליל. בנוסף, התקנו מערכת הפעלה למזרקת המים שתפעל במקום ותפיח חיים במבנה האבן. זהו המונומנט העתיק הראשון מזה כ-20 שנה אשר עובר הליך של שיקום בעיר לוד.

בטקס הדגישו השר לענייני מיעוטים, פרופ' ברוורמן ויו"ר הועדה הממונה ללוד, מר אילן הררי את החשיבות הרבה בשיקום העיר העתיקה של לוד כמהלך מחולל מפנה לעיר. ד"ר שביט הציג את לוד כמיקרו קוסמוס של מדינת ישראל על בעיותיה הקשות מחד והפוטנציאל הגלום בה מאידך. מנכ"ל מכון ישראלי לארכיאולוגיה פנה באמצעות השר לממשלת ישראל בבקשה לראות בשיקומה של לוד יעד לאומי ולא בעיה מקומית.

ד"ר שביט הבטיח לאורחים הרבים שנכחו בטקס שמכון ישראלי לארכיאולוגיה ימשיך לפעול בכדי לגייס תורמים שיסייעו בשיקום המונומנטים העתיקים המפארים את העיר.

סביל סובייח

מזרקת המים הינה מונומנט עתיק ראשון שבוצעו בו עבודות שימור ושחזור בעיר לוד מזה שנים רבות.

מזרקת המים נבנתה בשלהי המאה התשע-עשרה, על-ידי אחד מעשירי לוד שבבעלותו היו שטחי קרקע נרחבים בסביבה. זקני לוד מספרים שבאותה תקופה עמדה אשה ממשפחת חסונה בראשות העירייה. משפחת חסונה חכרה מן הווקף את כל הבארות למשך 100 שנים, ותושבי לוד שילמו להם על השימוש במים. אותו אדם התמודד מול המשפחה על חכירת הבארות מן הווקף, והפסיד לה. בכדי לשמור על כבודו בפני הציבור, חפר באר משלו ובחזיתה בנה סביל. יתכן שבשל כך החליט מר סובייח להשקיע במבנה גדול ומפואר כל-כך.

עם תום עבודות חפירת הבאר התברר כי המים מליחים ואינם ראויים לשתייה. יש אומרים שבעקבות זאת נפטר הקשיש מעוגמת נפש. בני משפחת חסונה מספרים שטעם מי הבאר שלהם היו הטובים והבריאים ביותר בסביבה.

בצילום ישן של האתר נראה הסביל משולב בקיר התוחם את מכלול ה'ביארה', בית המגורים והבאר. חזית הסביל בלטה כמטר (96 ס"מ) מקיר המתחם. הקיר נהרס וכיום נותר הסביל בלבד. הבתים שנבנו בצמוד לסביל נבנו בתקופת המנדט, בשנות השלושים.

הסביל נבנה בצומת דרכים חשוב, על אם הדרך שעברה מדרום לעיר (רחוב החשמונאים כיום) ויצאה לכיוון גבעות השפלה, אזור בן שמן היום. בסמוך לדרך היו הגרנות של לוד, שטח הנראה היטב בצילום אויר ממלחמת העולם. ייחודו של הסביל מבחינה זו שהוא היה מחוץ לתחום המיושב של העיר, והוא ככל הנראה, המבנה הראשון שנבנה בחלק הדרומי של לוד. דרך אחרת, (רחוב צה"ל כיום) הסתעפה מהדרך הראשית ונכנסה צפונה לתוך העיר העתיקה.

באר המים לא שרדה, ועדויות בעל-פה הצביעו על כך שהיא הייתה בשדה שמצפון לסביל. על-פי מבנהו הכללי של הסביל ובעיקר הקיר הצפוני של מיכל המים עולה כי הבאר הייתה צמודה אליו מצפון. מצידו החיצוני של הקיר הצפוני של מיכל המים ניתן להבחין בתחילתו של קמרון, שככל הנראה כיסה על הבאר.

מכון ישראלי לארכיאולוגיה יזם בשנת 2006 פרויקט ארכיאולוגי-קהילתי שמטרתו לשקם את לוד העתיקה כאתר תיירות בין-לאומי ולסייע אגב כך בשיקומה של העיר. הפרויקט מנוהל על ידי 'בראשית' – המתמחה בפרויקטים של ארכיאולוגיה קהילתית. תרומה שהתקבלה מקרן ארווינג והלן בטץ וסיוע של תורמים מהקהילה אפשרו לשקם את הסביל אשר היה נתון בסכנת הריסה.

העבודות בוצעו בניהולה של 'יסודות' – המתמחה בביצוע עבודות שימור של מבנים ארכיאולוגיים והיסטוריים. אדריכל גיורא סולר תכנן את עבודות השמור. צוות בניהולו של קימי אלקיים בצע את העבודות. מידע היסטורי התקבל באדיבות ד"ר אבי ששון, גב' זיוה גטריידה ומר אבו-רג'ב חסונה.

למידע נוסף לחץ כאן וכאן